<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ה'</h1>
<h2>דף נז:</h2>
הא דאמרי בפר' אעפ"י סימפון בעבדים ליכא אי משום מומין שבגלוי הא חזי להו ואי מומין שבסתר למלאכה קבעי ליה מאי נפקא ליה מינה מאי אמרת. הכי פירושא מאי אמרת דאיכא ביה סמפון ליסטם מזויין או מוכתב למלכות ודאי בהנהו הדרי זביני כדאמרי' בהמוכר פירות [ב"ב צ"ב ע"ב] ליסטם מזויין או מוכתב למלכות אומר לו הרי שלך לפניך והדרי זביני. (ד)הנהו קלא אית להו ולא שכיחא מילתא למיזביננהו ומשום מילתא דלא שכיחא לא חיישינן. והכי נמי הוה מצי למימר מאי אמרת שוטה או שיעמום או נכפה הנהו קלא אית להו ולא שכיחא מילתא למיזביננהו ומשום מילתא דלא שכיחא לא חיישי' לסמפון. דהכי אמרינן בבבא מציעא [פ' ע"ב] פר' השוכר תניא נמי הכי שפחה זו שוטה היא שעמומית היא נכפית היא הרי זה מקח טעות דהני מומין מבטלי המלאכה ולא אמרי' בהן מאי נפקא לן מינה כדאמרן בסימפון והדרי זביני. (משום) [ומשום] הני מומין דמבטלי ממלאכה ולא חזי להו כגון נכפה ושוטה ושיעמום ומשום מוכתב למלכות אמרי' בגיטין [פ"ו ע"א] דכתבי בשטר דעבדי הכי פטור עטיר מן ערורי מלכא ומלכתא. כלומר אינו מוכתב למלכות ומנוקה מכל מום ושחין דנפיק ביה עד טינהר. כלומר שאין בו מומין המבטלין ממלאכה ולא חזי להו. ואע"ג דלא כתב ככתב דמי. ובכל הני הוי מקח טעות. אפי' הכי אתקין ליה רב יהודה דלא ליתי לאינצויי ויזהר כל אחד במכירתו שלא יהא מקח טעות.
